About Varda Yatom
Varda Yatom is a ceramic sculptor and installation artist who lives and works on Kibbutz Sasa in northern Israel. Her work explores the relationship between personal identity and culture, and between symbols, meaning, and moral values. She treats material and process as part of the work's language; her sculptural groupings invite viewers to look beneath familiar forms.
From a technical perspective, process and concept have played the dominant role in my work. The process of physical creation is intrinsic to my work; it is not separate from the result. I seek to display the patterns of material language as part of the vocabulary of the piece.
Education
BA in Ceramics, University of Haifa (1979). MFA in Ceramics, Alfred University (1986–1988).
Awards
- Israeli Artist Award, Israel Ministry of Education and Culture, 1994
Recent exhibition
Varda Yatom at Beit Hashomer Museum — Beit Hashomer Museum, Kfar Giladi, opening 7 March 2025
Artist statement (Hebrew)
עמדת אמן. ורדה יתום.
רב חיי מאז שיצאתי מבית הורי שבחולון, משולבים בהוויה קיבוצית כחברת קיבוץ סאסא. בת להורים שאיבדו את רב משפחתם בשואה. נשואה ואם לחמישה בנים. אחות לשלוש אחיות ששתיים מהן ציירות פעילות.
עבודותיי – פסליי, שואלים על חוויות המתחילות ברובן כאירוע אישי וגורמות לי לתהות בדבר היחסים והמתחים הנובעים מעצם קיומה של החברה האנושית. פסליי בוחנים את היחסים בין הזהות האישית לבין מה שמכונה תרבות. העבודות מייצרות עולם ויזואלי המשלב בתוכו רציונאלי ואי רציונאלי.
היצירה שלי חוקרת ובודקת את יחסי הגומלין בין הכוחות המניעים אותנו: בין יצריות לבין הצורך בחיפוש זהות אל מול הרצון להשתייך; בין רציונאלי לאינטואיטיבי, בין סמלים ומשמעות והקשר שלהם - לבין מה שקרוי "תרבות" או "ציוויליזציה" - לאמת ולמוסר.
האופן בו אני חושבת על היצירה שלי מושפע עמוקות מתבניות החשיבה המוטמעות בשפה העברית. הנושא הזה של שפה המעצבת משמעויות ובונה תבניות חשיבתיות, מרתק אותי. אני רואה ביציאה מהשפה הזדמנות לייצר דיאלוג חדש בין המודע ללא ידוע.
התובנה המושגית והתהליך חשובים ומשפיעים על עבודתי באותה מידה. תהליך היצירה אינו שלב והתוצאה הינה רק עצירה בתהליך. זוהי עבורי עמדה מוסרית.
אני מחפשת דרכים כיצד לייצר תחביר, חוקי דקדוק חדשים. "אוצר המילים" שלי נטוע יותר בפיזיות הנובע מתכונות החומר על שלביו השונים.
תקופה ממושכת התנגדתי לנורמות המקובלות כאסתטיות. הדבר נבע כנראה מתוך המודעות שהשואה יושמה על-ידי אנשים של בעלי סטנדרטים אסתטיים גבוהים. ידיעה המעלה שאלות אודות הקשר בין ערכים, מוסר ואסתטיקה. לאחרונה אני משתמשת באסטטיקה כפיתיון להתבוננות מעמיקה ביצירה.
הדילמות של החיים במזרח התיכון מטרידות את מנוחתי. הן מהיותי אם לבנים ששירתו בסיירות והן מהחשש מהדרדרות מוסרית. רבות מעבודותיי נוגעות בשאלות הנולדות מהמציאות המורכבת הזו.
פסלי מאורגנים בקבוצות בד"כ כמייצבים טקסיים, הנושאים עימם זיכרון קולקטיבי. רק מבט נוסף יגלה שכבות של משמעויות החבויים מתחת לתבנית המוכרת.
למרות חוסר הפירגון לחומר הקרמי הנחשב כחומר "נמוך" ולא אמנותי, אני מתעקשת לדבר דרכו. כמוני, הוא רווי בסטיגמות, טעון. כמו השפה העברית הטעונה יתר על המידה, "בלתי רלוונטי", סובל מחוסר עכשוויות...עבורי הוא מעין מורשת שאני כאדם נושאת איתי. כמו השפה העברית הטעונה כל כך שלתוכה ובתוכה הווייתי מונעת.
אני מקווה שכמו משורר טוב בשפה העברית, גם אני מצליחה לייצר חוויה משמעותית רלוונטית אצל הצופים.